לילות בודדים וקברים מוקדמים: הקשר המזעזע בין בדידות לבריאות

אה, בדידות. תחושה שהיא כמו מקדולנד'ס, כולנו היינו שם ומובכים להגיד שמידי פעם אנחנו עוד נכנסים לשם.  אתה יודע שאתה בבעיה כשהאינטראקציה החברתית היחידה שלך היא ויכוח עם מכונת התשלום העצמית בסופרמרקט.

בדידות שואבת את האנרגיה שלך, משאירה אותך מתוסכל וגורמת לך להטיל ספק בבחירות החיים שלך. אבל האם ידעת שזה לא רק מטרד? זה יכול למעשה להרוס את הבריאות שלך. מחקרים מראים שבדידות קשורה בסיכון מוגבר למחלות לב, דיכאון ותסמונת "לעולם לא אמצא חנייה בתל אביב". תשכחו מהמרשם של הרופא, מה שאתם באמת צריכים זה מנה טובה של צחוק ואינטרציה אנושית.

יש אנשים שיטענו שחיים בישראל זה כמו להיות חלק ממשפחה גדולה. אבל בואו נודה בזה, אפילו במשפחה גדולה, תמיד יש אותו קרוב משפחה אחד שמופיע ללא הזמנה ולוקח אוכל בשקיות הביתה. כן ארנון אני מדבר עלייך, תפסיק עם זה כבר, זה אוכל אשכנזי, הוא לא באמת טעים. הבדידות עלולה להכות גם בעיצומה של החברה הישראלית הסואנת.

לשמחתנו, ישנן דרכים להילחם בבדידות הקיומית הזו. אתה יכול לנסות להצטרף למועדון חברתי או להשתתף באירועים קהילתיים. מי יודע, אולי תפגשו את הנפש התאומה שלכם תוך כדי ויכוח מי בגלל איזה אנטישמים נועה קירל לא ניצחה את האירוויזיון.

ואם כבר מדברים על קשרים, בואו לא נשכח את נפלאות הטכנולוגיה המודרנית. בטח, מדיה חברתית יכולה להיות חרב פיפיות, אבל זה גם המקום שבו אתה יכול למצוא את חבריך אוהבי חתולים, מכורים לקפה, חברי נפש. כל קבוצה שלא תרצה, הזויה ככל שתהיה, בנתה לעצמה קהילה בפייסבוק. מי צריך שיחה מהחיים האמיתיים כשאתה יכול להתחבר עם פרופיל מ2013 לקבוצת הפייסבוק "המדריך המלא לאוהבי הדייסות"

אבל זכרו, בדידות היא לא רק בידוד פיזי. היא גם יכולה להזדחל אלייך אפילו כשאתה מוקף באנשים. אז, בפעם הבאה שאתם בבר תל אביבי צפוף, קחו רגע להעריך את האירוניה בלהיות בודד בים של גופים מיוזעים ומוזיקה רועמת.

לסיכום, בדידות היא עניין רציני, אבל זה לא חייב להיות מאסר עולם. פנו לאחרים, אמצו את המוזרויות של החברה הישראלית וזכרו שצחוק הוא התרופה הטובה ביותר. ואם כל השאר נכשל, פשוט הזמינו את השכנים שלכם לארוחת שבת רועשת וכאוטית. תאמינו לי, שום דבר לא מפגיש אנשים כמו ויכוח טוב על פוליטיקה ואיזו במבה עדיפה.

אז, חברים, בואו נילחם בבדידות עם מנה בריאה של הומור, חיבור, והאמונה שכולנו בנסיעה המטורפת הזו במזרח התיכון ביחד. אחרי הכל, אם נוכל לשרוד את חום הקיץ, את הבנייה הבלתי נגמרת ואת הפקקים המפחידים האלה, נוכל לכבוש גם את הבדידות.