המחיר של תת תקצוב: לזכור את סבתא שלי

יש לי סיפור קצת אישי אבל אשתף אותו כאן, הייתה לי סבתא, אמא של אמא, שהכי אהבתי בעולם. הרגשתי שהיא מבינה אותי ובילינו המון ביחד. במשך כשנה גרתי אצלה והיא הייתה יותר קרובה אלי מכולם. כשהיא התאשפזה בבית חולים ממש דאגתי. דמיינו לעצמכם את ההקלה שהייתה לי כשאמרו שהיא משתפרת והיא תהיה בסדר. עכשיו תדמיינו את הכאב כשלמחרת בבוקר אמא שלי התקשרה ב6 בבוקר להגיד שהייתה קריסת מערכות והיא נפטרה. סבתא שלי נפטרה מחיידק בית חולים, אחת מ5,000 באותה שנה.

זה היה הרגע שבו פגשתי לראשונה את ההשלכות של המחסור בתקצוב. אם מעניינים אתכם מספרים, ביחס לאוכלוסייה, מתים בישראל פי 2 יותר אנשים מבארצות הברית, פי 3 מאנגליה ופי 4.5 מגרמניה. זו לא גזרת גורל, אלו החלטות חוזרות ונשנות של ממשלות לאורך השנים. ואת ההחלטה הזו אנו רואים שוב היום, כשמתוך 5.8 מיליארד ₪ שהובטחו למערכת הבריאות, היא תקבל רק 675 מיליון. פחות מ12% מההבטחה. סתם שתדעו, כדי להציל את סבתא שלי ונפטרים רבים מזיהומים בבתי החולים, הייתה נדרשת השקעה של כמיליארד שקלים בלבד. שמעתם נכון, כדי להציל אלפיי אנשים בשנה, צריך מיליארד שקלים שגם אותו לא מוצאים באף אחת מהתקציבים בעשרות השנים האחרונות.

אם מסתכלים קצת יותר מגבוה, אולי מי שאשם בכך זה בעצם אנחנו. אנחנו והתקשורת. הידיעה המזעזעת על הפקרת מערכת הבריאות בתקציב הנוכחי אפילו לא קיבלה איזכור בדף הראשי שלYNET. שלא נדבר על כך שהיא כמעט ולא אוזכרה בשום אתר חדשותי אחר ולא דוברה בשום מבזק חדשותי. להשוואה, בחדשות 12 דיברו על איזה רקדן ישראלי צעיר, ב13 על אינדיאנה ג'ונס 5 וב11 על משפט חסר חשיבות שנועה קירל אמרה על פולין. נמאס לי.

רוצים לשמוע משהו מעניין? יודעים על מה הם עוד דיברו? על מחדל ההפריות באסותא. אני כמובן לא בא להגן על אסותא וזה צריך להיבדק. אבל אני מצטער תקשורת יקרה, אין לכם זכות להזדעזע ממחדלים שקורים במערכת הבריאות. המחדלים האלו לא קורים בגלל רוע לב של רופא או איש צוו רפואי כזה או אחר, זה קורה בגלל עומס, היעדר ציוד מספק, היעדר תשתית מספקת ובגלל משמרות ארוכות ולא מתגמלות. אם אתם באמת רוצים לפתור את כל אותם מחדלים אל תזדעזעו מהם כשהם קורים, תרימו קול צעקה עכשיו כשאתם נחשפים לתקציב הנמוך. תעלו מודעות, תצעקו ביקורת, תכריחו את מקבלי ההחלטות לתקצב את מערכת הבריאות.